<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף לא.</h2>
הסתר סודך וכל שכן סוד אחרים, אף משוכבת חיקך שמור פתחי פיך.
<h2>דף מב.</h2>
הוי זהיר בברכת הלבנה בכל חדש כי אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש דיים.
<h2>דף מה.</h2>
ואם פגע דבר ערוה כגון אשה, בין יהודית בין ארמית, בין נשואה בין פנויה, בין גדולה בין קטנה, יעצום עיניו או יסבב לצד אחר, כדי שלא יראנה. וכן אמר החכם, אין לך דבר חוצץ בפני התאוה כעצימת העין. וכן אם פגע חזיר וחזירה [נ"א, או כלב וכלבתא] או כל בהמה נזקקים זו לזו, אל יסתכל בהם.
<h2>דף נח:</h2>
אל תתכבד בקלון חברך. אל תרים ידך על שום בר ישראל להכותו כי הסוטר לועו של חברו כאילו סוטר לועו של שכינה, ואומר (איוב ל"ח, ט"ו) וזרוע רמה תשבר, וראוי להקבר שנאמר (שם כ"ב, ח') ואיש זרוע לו הארץ. ואפילו בהרמת יד נקרא רשע שנאמר (שמות ב', י"ג) ויאמר לרשע למה תכה רעך, על כן יש להזהר [מאד מלהכות שום אדם] אם לא בנך או תלמידך או קטן שאתה מוכיחו.
<h2>דף סה:</h2>
אל תאמר שום ניחוש [שנאמר] (במדבר כ"ג, כ"ג) כי לא נחש ביעקב, ובכמה מקומות הזהירה תורה על הניחוש לא ימצא בך... מעונן ומנחש (דברים י"ח, י') לא תנחשו (ויקרא י"ט, כ"ו), ואין לו לשום שום סימן אלא מה שאמרו חכמים. ואם יש לו לעשות שום מצוה כגון להתחיל מסכתא או להושיב בנו על הספר אל יאמר אמתין עד ראש חדש או עד פסח, כי כל הימים והעתים טובים להתחיל ולעסוק במצות [נ"א. להתחיל במצות ולעסוק בתורה], ומי שאינו מקפיד לעולם לא יקפידו עמו אך המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם ולהחזיקם בטעותם.
<h2>דף סו.</h2>
אל תזכיר שם שמים לבטלה, כי המזכיר שם שמים לבטלה ראוי לנדותו, ואף לצורך אל תזכירו במקום מטונף. ולא ישבע כלל אפילו בכינויין כגון אל או שדי, ואף לא במדותיו כגון רחום וחנון, ואף לא במעשיו כגון שמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה. וכן לא ישבע לא בתורה ולא באמת, כי השם נקרא אמת שנאמר (ירמיה י', י') וד' אלקים אמת. ולא יקלל את חברו בשם, כי המקלל חבירו בשם עובר בשני לאווין. לא תקלל חרש ומוציא שם שמים לבטלה, ואף לא עצמו כגון כה יעזרני השם.
<h2>דף עו:</h2>
אל תכנס לביתך פתאום וכל שכן לבית חבריך. אל תיעץ אדם לפי דרכך אלא תן עצה טובה והוגנת לכל מי שיועץ אתך לכבוד הבורא. כללו של דבר כל דבר המסור ללב שאין אדם מבחין למה אתה מתכוין [אם] לטובה אם לרעה נאמר בו (ויקרא י"ט, י"ד) ויראת מאלוקיך, המכיר מחשבותיך.
הוי זהיר בכבוד אשתך כדברי רבותינו זכרונם לברכה (יבמות ס"ב, ב') אוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו, כי דייך שמגדלת את בניך ומצלת אותך מן החטא. והוי זהיר באונאתה כי דמעתה מצויה ושערי דמעה לא ננעלו.
גדל בניך בתלמוד תורה ובמעשים טובים גם לעת זקנה לא יסורו מהם. ולמד לבני ביתך הלכות נדה וחלה ואיסור והיתר דברים הנוהגין בהן פן יאכילוך דבר איסור או לבני ביתן.
והוי רגיל בצדקה לפי כחך, ולכל הפחות שעבד עצמך לבורא לתת כופר נפשך חוק קבוע בכל שבוע פרוטה או מחצה, כי אף עני המתפרנס מן הצדקה צריך לעשות צדקה. וכשתתן לו תן לו בסתר, כי מתן בסתר יכפה אף. וענייך קודמין. אל תקפוץ ידך מלהלוות לעני בשעת דחקו, כי גדול המלוה יותר מן העושה צדקה, ועליו נאמר (תהלים קי"ב, ג') [הון ועשר בביתו] וצדקתו עמדת לעד, כי אינו חסר בדבר, ויחשוב כי לכמה גוים הוא מלוה בלא רבית. ואם יקשה בעיניו להלוותו בלא משכון, ילונו במשכון ויקבע לו זמן להלואתו, ובתוך ימי ההלואה אל יקרא אותו לעשות מלאכתו או כל דבר אם לא יתן לו שכרו משלם, מפני שנראה כרבית.
<h2>דף פט:</h2>
ומאד הזהר שלא תשקר אף בדברי הבאי כי חלול השם יש בדבר, ועולה ושקר לא תמצא בשפתיך אלא בדברים שמותר לשנותם מפני השלום, ובתלת מילי משנו רבנן בדבורייהו במסכתא בפוריא ובאושפיזא. ואל תחמוד להשתכר בשקר [אף לא שישקרו אחרים בשבילך] כי אז יצא שכרך בהפסדך, כי הוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, כת שקרים כת חנפים כת לצים כת מספרי לשון הרע. ועוד כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו. וכל המשנה בדבורו כאלו עובד עבודה זרה כתיב הכא (בראשית כ"ז, י"ב) והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם (ירמיה י', ט"ו) הבל המה מעשה תעתעים.
<h2>דף צב.</h2>
ומאד הזהר שלא תשקר אף בדברי הבאי כי חלול השם יש בדבר, ועולה ושקר לא תמצא בשפתיך אלא בדברים שמותר לשנותם מפני השלום, ובתלת מילי משנו רבנן בדבורייהו במסכתא בפוריא ובאושפיזא. ואל תחמוד להשתכר בשקר [אף לא שישקרו אחרים בשבילך] כי אז יצא שכרך בהפסדך, כי הוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, כת שקרים כת חנפים כת לצים כת מספרי לשון הרע. ועוד כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו. וכל המשנה בדבורו כאלו עובד עבודה זרה כתיב הכא (בראשית כ"ז, י"ב) והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם (ירמיה י', ט"ו) הבל המה מעשה תעתעים.
<h2>דף צט.</h2>
ויהיו עסקיו באמונה. וירחק מדבר שקר ומחברת אנשים רעים וממושב לצים. ואם יצטרך לשבת עמהם פן ילעיגו עליו ויראה כעושה עצמו חשוב, אל יכנס תוך דבריהם ואל ישיב להם כי אם בקוצר, ויקום מיד שיוכל. ויזהר שלא להונות את חבירו בדברים קל וחומר כי ענשן חמור מפני שלא ניתן להשבון. ואף עסקו עם הגוי יהיה באמונה פן יתחלל שם שמים ותורת ישראל תתבזה על ידו. ואם ישמע מוציאי דבה על איש לא יאמין להם כי שמא הם שונאים אותו אלא יעשה עצמו כמאמין ולא מאמין. ואם יקללהו אדם או יחרפהו אל ישיב לו מאומה אלא יהא נעלב ולא עולב, ואל יצא לריב מהר. ואל יבא אצל בני אדם מתלחשים יחד. ואל יוציא דבה על שום אדם אף אם הוא שונאו, ואל ישנא בלבבו כי אם את אשר המקום שונא. וכל עניניו ועסקיו יהיו לשם שמים. ובשובו מעסקיו לביתו אל ישב בטל כי מה הוה לאדם להיות יושב ובטל, הלא הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי הרהורים רעים אף כי תלמוד תורה אין לה שיעור.
<h2>דף ק:</h2>
הסתר סודך וכל שכן סוד אחרים, אף משוכבת חיקך שמור פתחי פיך.
<h2>דף קג.</h2>
ומאד הזהר שלא תשקר אף בדברי הבאי כי חלול השם יש בדבר, ועולה ושקר לא תמצא בשפתיך אלא בדברים שמותר לשנותם מפני השלום, ובתלת מילי משנו רבנן בדבורייהו במסכתא בפוריא ובאושפיזא. ואל תחמוד להשתכר בשקר [אף לא שישקרו אחרים בשבילך] כי אז יצא שכרך בהפסדך, כי הוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, כת שקרים כת חנפים כת לצים כת מספרי לשון הרע. ועוד כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו. וכל המשנה בדבורו כאלו עובד עבודה זרה כתיב הכא (בראשית כ"ז, י"ב) והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם (ירמיה י', ט"ו) הבל המה מעשה תעתעים.
